<h1>סמ"ק סימן רל"ד</h1>
<h2>דף טו:</h2>
שלא לשמוע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו כדכתיב (שמות כ"ג) לא תשא שמע שוא, ובכלל זה (סנהדרין דף ז' שבועות ל"א) שלא לקבל לשון הרע, וכל המקבלו והמספרו ראוי להשליכו לכלבים שנאמר לא תשא שמע שוא קרי ביה לא תשיא וסמיך ליה לכלב תשליכון אותו, ואמר רבא (נדה דף ס"א) דלמיחש ליה מיהא מבעי, ואם ראה אדם בחבירו מענייניו שנראה הדבר אמת ראוי להאזין ולקבל כדאמר בשבת (נ"ו וערכין ט"ו) שקבל דוד לשון הרע משום דדברים ניכרים חזא ביה במפיבושת ועוד גרסינן בירושלמי (דפאה פ"א ה"א) דמותר לומר לשון הרע על בעלי המחלוקת דכתיב ואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך.
